מי עדיין מאמין לשקר האיראני?

הרצח המזעזע של שליח חב"ד באמירויות הרב צבי קוגן הי"ד מעלה נקודה חשובה מאד לסדר היום, הנוגעת לכל מציאותנו בארץ ובעולם, ואשר מחייבת התבוננות מפוכחת על כל מציאותנו כאומה.

העולם כולו מכיר את התעמולה הערבית הלעוסה, אשר ברבות השנים אומצה בחום על-ידי המשטר האסלאמי בטהרן, ולפיה אין להם דבר נגד העם היהודי, ומה שמפריע להם הוא אך ורק 'הישות הציונית'. במסגרת תעמולה זו, מנצלים האיראנים את פגיעותה של הקהילה היהודית האומללה באיראן ומאלצים את נציגיה לדקלם שירי הלל למשטר הרצחני שלהם תוך שפיכת קיתונות של בוז ושנאה כלפי מדינת ישראל. לעיתים אנו אף רואים לבושתנו ולחרפתנו נציגים משולי השוליים ומתחתית החבית של הגורמים הקיצוניים וההזויים ביותר של נטורי קרתא בלבוש חרדי לעילא מגיעים להתרפס בפני משטר הרצח בטהרן. הדוגמא האחרונה שזכורה לרעה היא ה'משלחת' שהשתתפה בהלווית רב-המרצחים איסמעאיל הניה, אשר חוסל בלב טהרן בידי הישות הציונית.

מבחינה תעמולתית זה רעיון לא רע. האנטישמיות הקלסית נחשבת מאז מלחמת העולם השניה והשואה לעמדה גזענית ובלתי-לגיטימית בעיני רבים, ועל-כן מצאו להם שונאינו בעולם כולו, ובפרט בעולם המוסלמי, אפיק חדש ולגיטימי – אנטי-ציונות. למעשה, מדובר באותה גברת נלוזה באדרת מתוחכמת ומסוכנת במיוחד.

רצח שליח חב"ד באמירויות מסיר את המסכה מעל פניה הצבועים של טהרן ושל שונאי ישראל בכלל. חב"ד היא ארגון יהודי עולמי, שפעל ופועל מאז ומתמיד להפצת יהדות בלא כל קשר למדינת ישראל. יתרה מכך – תנועת חב"ד מעולם לא הגדירה את עצמה כציונית, ובכל כתבי חב"ד לא תמצאו ביטוי לכך שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו או כל ביטוי מהסוג הזה. אך בפועל – פועלים בחב"ד רבות למען חיזוק ישראל בארצם, וזאת משום שהתנועה מכירה במציאות, ובה מליוני יהודים חיים כאן והם מאוימים על-ידי מאות מליוני מוסלמים. על-כן, מלבד פעילות הקירוב ביחס ליהודים פנימה, מבינים בחב"ד, כי תהא דעתך על תהליך הגאולה אשר תהא – המציאות מחייבת את חיזוקו הפיזי של עם ישראל בארצו, בנוסף לחיזוק הרוחני הנצרך בעולם כולו.

חסידות חב"ד הבינה, כי בחיי המעשה אין כל-כך חשיבות לחילוק האידיאולוגי בין תומכי הציונות לשולליה. האיראנים, להבדיל, גם הם מבינים זאת היטב, ולכן ראו בשליח החב"די יעד ראוי לפעולת הרצח הנתעבת שלהם. המציאות חזקה הרבה יותר מהשאלה אם אתה אומר הלל ביום העצמאות, אם לאו. עם ישראל שב לארצו כדברי הנביאים, ותגדיר את המציאות הזאת כפי שתגדיר – אויבינו מבינים היטב, כי מלחמתם בציונות היא מלחמה בעולם היהודי כולו, ובכל מה שהיהדות העולמית מייצגת.

מי עדיין מתכחש למציאות זו? לצערנו, מלבד קומץ ההזויים שמתרפסים בפני משטר האייתולות בשם נטורי קרתא, יש לא מעט בציבור החרדי שעדיין משלים את עצמם, כי ניתן לנתק בין הקיום היהודי למדינת ישראל, שעדיין רואים במצבנו הנוכחי תחנה נוספת בגלות הארוכה – היינו בבבל, בספרד, בגרמניה ובפולין – ועכשיו אנחנו במדינת ישראל. לדידם, מוטב היה לוותר על המדינה ולחיות כאן בשלום תחת שלטון נכרי, בנוסף לקיומן של קהילות יהודיות ברחבי העולם, כפי שהיה בכל שנות הגלות. השואה, לדידם, היא תקלה מצערת, אך אינה אמורה לחולל שינוי מהותי במצב האומה.

אילו היו מעיינים בספר יחזקאל, ובעיקר בפרקים לו-לז, וכן בפרק כ ובעוד מקומות, היו מבינים כי קיבוץ הגלויות המתרחש לנגד עינינו הוא קיום הנבואות באופן מדויק, ורק בהמשך נבנית הקומה הרוחנית של האומה השבה לארצה – שגם נבואה זו, אגב, הולכת ומתרחשת. אבל עבור אלו שלא נוהגים לעיין בתנ"ך, שולח לנו ה' את אויבינו להזכיר לנו, כי החילוק בין שנאת ישראל לשנאת מדינת ישראל אינו רלוונטי לחיי המעשה, וגורל האומה כרוך בקשר בל-ינותק בגורל המדינה והארץ.